החלטה בתיק ת"פ 6961-09-08

בפניי שתי בקשות שהוגשו מטעמו של המבקש, האחת - להחזרת תפוס, והשניה -  לביטול תוספת פיגורים.

הבקשה להחזרת תפוס :

על פי הנטען בבקשה, במהלך חקירה משטרתית, הוחרם מחשבו האישי של המבקש (להלן: "התפוס"), על ידי המשטרה ובהמשך, לאחר שהוגש כתב אישום כנגד המבקש, שימש התפוס בתור מוצג. ההליך המשפטי  שבמסגרתו הוצע התפוס הסתיים זה מכבר בהרשעת המבקשת ובימים אלו אמור המבקש לתחיל בריצוי עונש המאסר שהוטל עליו בעבודות שירות. בשים לב לעובדה כי ההליך המשפטי הסתיים זה מכבר, עתר המבקש להחזרת התפוס לידיו. 

בתגובתה לבקשה מיום 31.5.12, התנגדה המשיבה להחזרת התפוס בטענה שלפיה המבקש הורשע ונגזר דינו בגין החזקת חומרי פדופיליה רבים וחמורים במחשבו התפוס. במסגרת תגובתה הנ"ל  עתרה המשיבה לחילוט המחשב, זאת בשים לב לכך שבאמצעותו  בוצעה העבירה.

בהחלטה שניתנה על ידי במועד הגשת התגובה האמורה, הוריתי למשיבה להבהיר האם התבקש חילוט בתפוס בעבר, אם לאו.  נכון לכתיבת שורות אלה הבהרות לא הוגשו.

הבקשה לביטול קנס פיגורים :

על פי הנטען בבקשה, המבקש שילם את מלוא הקנס אשר הוטל עליו במסגרת גזר הדין, בסך 10,000 ש"ח. המבקש מודה כי ביצע את התשלום באיחור שכן בהתאם לגזר הדין הקנס היה אמור להיות משולם בעשרה תשלומים שווים ורצופים ע"ס 1,000 ש"ח כל אחד, החל מיום 10.9.11. בפועל שולם הקנס בתשלום אחד ביום 18.6.12.

לטענת המבקש בעקבות מתן גזר הדין בעניינו, במסגרתו הוטל עליו הקנס כאמור, נאמר לו כי השוברים ישלחו לביתו. משאיחרו אלו להגיע, סר לבית המשפט ונמסר לו כי בשל תקלה במחשוב לא ניתן להפיק את השוברים וכי אלה יישלחו אליו הביתה. עוד נטען כי בתחילת חודש יוני ש"ז,פנה בא כוחו לבית המשפט באמצעות הפקס ונאמר לו כי לא ניתן להמציא שוברי תשלום בדואר. ביום 14.6.12 התייצב המבקש ובא כוחו בבית המשפט ובמקביל, ובניגוד לתשובה אותה קיבל בא כוחו קודם לכן ממזכירות בית המשפט, נשלחו למשרדו בא כוחו, באמצעות הדואר, שוברי תשלום.

לאור האמור לעיל, עתר המבקש לביטול תוספת הפיגורים. לטענתו בסופו של יום הקנס שולם בטרם החלף המועד לתשלום השובר האחרון ובימים אלה הוא החל  לרצות מאסר בעבודות שירות למשך חצי שנה ואין לו מקור הכנסה בתקופה זו. 

המשיבה בתגובתה לבקשה הנ"ל, התנגדה לבקשה וטענה גזר הדין ניתן במעמדו של המבקש ובמסגרתו נקבע במפורש כי המבקש ישלם את הקנס החל מיום 1.9.11 ולא כפי שנרשם בשגגה בבקשתו. המשיבה הוסיפה וטענה כי בגזר הדין נקבע כי אי תשלום אחד ממועדו יעמיד את יתרת הקנס לפירעון מיידי. עוד נטען כי המבקש היה מחויב בתשלום מלוא הקנס כבר ביום 2.9.11, עקב הפיגור בתשלום הראשון, בעוד  שהמבקש בחר לשלם מלוא הקנס כעבור 10 חודשים.

הדיון בבקשות:

בדיון שהתקיים בפניי בבקשות הנ"ל, ציין ב"כ המשיבה כי המדובר בחפץ אשר שימש לביצוע עבירה והוגש כראיה לבית המשפט ועל כן אין מקום להשיבו. כמו כן התנגד הנ"ל לבקשה לביטול תוספת הפיגורים .

ב"כ המבקש טען מנגד כי  במסגרת גזר הדין בית המשפט לא נתן דעתו לגבי התפוס וכי בשל  ערכו הזניח לא נתבקש חילוטו. ב"כ המבקש הוסיף  כי ההליכים כנגד המבקש הסתיימו והוגש ערעור לבית המשפט המחוזי והוגשה בקשה לבית המשפט העליון.

ב"כ המבקש שב ועתר לשחרור התפוס וחזר על בקשתו לביטול תוספת הפיגורים.

בתום הדיון נדחה התיק למתן החלטתי זו והצדדים הסכימו כי זו תישלח אליהם בדואר ולא תנתן במעמדם.

דיון  והכרעה:

אקדים אחרית ולראשית בכך שאציין כי לאחר עיון ושקילה מצאתי מקום לדחות את הבקשה להחזרת התפוס, אך מנגד, מצאתי מקום להעתר לבקשה לביטול תוספת הפיגורים.

כאמור, ביום 7.7.11 ניתן גזר דין בעניינו של המבקש שבמסגרתו הוטלו על המבקש 8 חודשי מאסר על תנאי לתקופת 3 שנים. כמו כן, הוטל על המבקש קנס בסך 10,000 ש"ח או 3 חודשי מאסר תמורתו. עוד נקבע כי הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל ביום 1.9.11 וכי אי ביצוע התשלומים או אחד מהם במועדו יעמיד את יתרת הקנס לפירעון מיידי .

במעמד גזר הדין לא ביקשה המשיבה להורות על חילוט התפוס ולפיכך לא ניתנה על ידי בית המשפט כל הוראה בגינו.